כיצד נפתח תשתית ולידציה לשבבים ומדוע זה כה חשוב?

אז איך עושים את זה?

בבואנו להקים תשתית אימות, ראשית עלינו להבין את תוכן המוצר על כל תכונותיו ויכולותיו, אם מדובר בשבב פוסט סיליקון מחשבון ננסה להבין כיצד המחשבון אמור לעבוד ומה הביצועים שלו. אמור להיות.
בואו נקרא את המפרט וננסה להבין אותו במלואו. חשוב מאוד להבין את המפרט על מנת להגיע מוכנים לשלב כתיבת מסמך הבדיקה.
נחלק את יכולות המערכת לרמות שונות, כך שכל רמה תיבדק בשלב אחר של הריצה לפי הדרישות מגבוה לנמוכה לפי סדר חשיבות, בתחילה נערוך בדיקות המדגימות את תפקוד המערכת, לאחר מכן נבחן קצת יותר לעומק בדיקות המדגימות את האינטגרציה של המערכת עם מה שמתממשק אליה ובהמשך נעמיק את הבדיקות עוד יותר – נבדוק מקרי קצה ודברים מסובכים יותר, ניתן גם לחלק את זה לפי הסדר של פיתוח, כלומר, נשאיר לסוף מבחנים של דברים שפותחו בהמשך.

בשלב הבא נכתוב תוכנית או מסמך שמתארים את תהליך אימות הסיליקון, זה יכלול מידע מפורט על כל מה שנרצה לבדוק. כל חלק שנבדוק יחולק לתתי נושאים וכל נושא יהיה מבחן עליו נכתוב תסריט מפורט המתאר מה כוללת המבחן, איך מתכוננים למבחן, הבדיקה שנבצע, איך מנקים את מערכת מהבדיקה ומהי התוצאה הרצויה.

כעת נעבור לשלב חשוב ביותר, שהוא פיתוח בדיקות באמצעות סקריפטים
התסריטים נכתבים לפי המסמך שהכנו בשלב הקודם, נשתמש במתודולוגיה שנבחרה לפי דרישות הלקוח, אפיון הסביבה או מגבלות. פעמים רבות נשתמש בשפת Python (PHYTON) לפיתוח הסקריפטים, שכן Python היא שפה דינאמית מאוד, למרות שבמערכות בזמן אמת נשתמש לרוב בשפת C.
נקפיד על קוד נקי, מתועד ויעיל וכמובן על הדפסות שיתנו לנו אינדיקציה בזמן אמת על המתרחש.
כשהקוד מוכן – בעצם הגענו לשלב הבדיקה של המוצר, נריץ את הבדיקות, ניתן להריץ אותן משורת הפקודה או מתוכנה כלשהי.
ומשם נמשיך בצורה ספירלית להפעיל את הבדיקות, לגלות באגים, לבצע ניפוי באגים כולל דיווח ולתקן את הבדיקות במידת הצורך. כמובן שאם נגלה בעיות נוספות, נחזור על הפעולות שוב ושוב בצורה ספירלית עד שנגיע לרמת ביצוע מושלמת וזאת בצורה מודולרית שתאפשר לכל מהנדס להיכנס לסביבה ולהוסיף לה שינויים עבור הגרסאות הבאות של המוצר.

לסיכום, תשתית Post Silicon Validation/אוטומציה משלימה את תהליך עיצוב המוצר ומאפשרת לאתר את כל הבאגים שנמצאו במוצר לפני שהשבב עובר לפס הייצור, ובכך להבטיח את תקינות המוצר הסופי